פס"ד חלקי בשאלת החבות בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף לתובע שיצא מרכב ונפגע ע"י רכב חולף

בשאלת החבות

רקע

1.         פלוני, יליד XX.XX.1981, תושב הכפר ג'לג'וליה (להלן-" התובע"), נפגע ביום 25.12.2005 בסמוך לשעה 22:45, ע"י אוטובוס זעיר ציבורי (להלן-" הרכב הפוגע") שהיה נהוג בידי שלמה קפון ז"ל, באיזור צומת הירקון (להלן-" התאונה"). התובע נחבל בתאונה חבלה רב מערכתית הכוללת חבלת ראש, בית חזה ואגן וממקום התאונה הובהל לבית החולים בילינסון מחוסר הכרה (GCS-3) ומונשם. זוהי תביעתו לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן-" החוק").

2.         התובע היה הבעלים והמחזיק ברכב הסובארו (להלן - "רכב הסובארו") שבו נסע עובר לתאונה, כאשר הנתבע אלמוני, בן דודו של התובע (להלן-  " הנתבע"), הוא זה שנהג ברכב. בנוסף לתובע ולנתבע, ישבו ברכב, במהלך הנסיעה, עדלי אסביתאן וסאמר לוטפי. השימוש ברכב הסובארו היה בזמן הרלוונטי לתאונה מבוטח על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ ( נ/1) (להלן-" כלל"). אלא שהנתבע, שנהג ברכב הסובארו, לא החזיק ברישיון נהיגה בר תוקף בזמן הרלוונטי לתאונה; על פי תעודת עובד ציבור מטעם ראש ענף נהיגה ברשות הרישוי של משרד התחבורה מיום 28.10.07 ( נ/6), רישיון הנהיגה של הנתבע נשלל מתאריך 1.12.05 לתקופה של חודשיים, והופקד במזכירות בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו ביום 1.12.05 (נ/4).

3.         תחילה הוגשה התביעה כנגד נהג הרכב הפוגע, שלמה קפון ז"ל ונגד כלל, בהיותה  המבטחת כדין גם את השימוש ברכב הפוגע בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה.

4.         כתב תביעה מתוקן הוגש, בו צורפו, כנתבעים נוספים, הנתבע וקרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן-" קרנית"). בכתב התביעה המתוקן נטען כי בעת התאונה, התובע ירד מהרכב שהיה נהוג בידי הנתבע  בשל תקלה שאירעה בו וכי אז התובע נפגע על ידי הרכב הפוגע שהיה נהוג כאמור בידי שלמה קפון.

5.         בהמשך תוקן כתב התביעה פעם נוספת על ידי החלפת הנהג של הרכב הפוגע, שלמה קפון ז"ל,  בעזבונו (להלן-" הנתבע 2") לאחר שהוברר כי הוא נפטר (ללא קשר לתאונה).  כמו כן, הוסיף התובע טענה חילופית שלפיה, במידה וייקבע כי התאונה אינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, יהא על  הנתבעים לפצות אותו בגין נזקיו לפי פקודת הנזיקין (נוסח משולב) ו/או מכוח דיני הביטוח ודיני ביטוח רכב מנועי.

6.         קרנית שלחה לנתבע "הודעת צד שלישי" וטענה כי במידה והיא תחוייב לפצות את התובע בגין נזקיו מהתאונה, על אף טענותיה להעדר עילת תביעה כנגדה,  היא זכאית לחזור לנתבע ולתבוע ממנו לשפותה כדי מלוא סכום הנזקים אותו תחוייב לשלם לתובע, למוסד לביטוח לאומי ו/או לכל מיטיב ו/או גורם אחר בגין התאונה.

7.         פסק דין חלקי זה עוסק בשאלה על מי מהנתבעים מוטלת האחריות לפי החוק לאירוע התאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נפגע ב"תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק, ואולם, השאלה היא תאונת דרכים מבחינת איזה רכב: הרכב הפוגע או רכב הסובארו או שמא מדובר בתאונה מעורבת לפי סעיף 3(ב) לחוק. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הנה עובדתית, על הסיבה שבעטיה נמצא התובע על הכביש מחוץ לרכב הסובארו בעת התרחשות התאונה.

8.         הכרעה במחלוקת עובדתית זו דרושה כדי ליתן תשובה לשאלה אם התובע נפגע על ידי הרכב הפוגע כמי שעשה "שימוש" ברכב הסובארו (שבו נסע וממנו יצא עובר לפגיעה) ולכן נותר בגדרו של "נוסע" ברכב הסובארו, או נפגע כ"הולך רגל", והאם נפגע בתאונה מעורבת. מחלוקת נוספת בין הצדדים, בשאלת תקפות הכיסוי הביטוחי שהוציאה כלל לרכב הסובארו וזכותו של התובע לפיצויים מכוח החוק, בהעדר רישיון נהיגה תקף בידי הנתבע, מי שנהג ברכב הסובארו בזמן הרלוונטי לתאונה. 

דיון והכרעה

9.         סעיף 3(א) לחוק קובע בזו הלשון:

"בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו".

כדי שנוהג או נוסע ברכב שיצא מהרכב עד כדי ניתוק מגע פיסי ונפגע על ידי רכב אחר, ייחשב עדיין כ"נוהג" או "נוסע" ברכב שממנו יצא, נדרש כי הימצאותו מחוץ לרכב "קשורה בטבורה לשימוש בו". במילים אחרות, על מנת להטיל את האחריות לפיצוי הנפגע בגין נזקיו מהתאונה על נהג ומבטח הרכב שבו נסע או על מבטח הרכב שבו נהג עובר לתאונה, יש להוכיח כי בעת הימצאותו מחוץ לאותו רכב בזמן הפגיעה, עשה בו " שימוש" ל" מטרות תחבורה" במובן מונחים אלה בסעיף 1 לחוק. בכך, תישלל האפשרות לחייב את נהגו ומבטחו של הרכב הפוגע. קו הגבול במקרים מסוג זה עשוי להיות דק ומטושטש (ראו: ע"א 1675/06 אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, ניתן ביום 31.10.07, טרם פורסם; ע"א  554/89 מדינת ישראל נ' אלראהב, פ"ד מה(2), 338).

10.       המחלוקת העובדתית העיקרית בין הצדדים נסובה כאמור על הסיבה שבעטיה נמצא התובע על הכביש מחוץ לרכב הסובארו בעת הפגיעה. כלל, הנתבעת 3, מאמצת את גרסתם של הנתבע ואסביתאן, שעל פרטיה אעמוד להלן, לפיה התובע ירד מרכב הסובארו עובר לתאונה בעקבות התקלה שאירעה בו וכדי להניח את משולש האזהרה מאחוריו. בהתבססה על גרסה זו בלבד, טוענת כלל כי התובע נפגע בתאונה כמי שביצע פעולה הקשורה לטיפול דרך או תיקון-דרך ברכב הסובארו, פעולה הנכנסת לטענתה בגדר המונח " שימוש ברכב מנועי" בסעיף 1 לחוק. כבר עכשיו ירשם שגרסתם זו של הנתבע ואסביתאן, עליה בלבד מבססת כלל את טיעוניה, הופרכה.

11.       במועד מתן הודעתו של התובע במשטרה שנגבתה ביום 9.2.06 ( נ/2) בנוכחות דודתו, הוא לא יכל היה לדבר, אך לדברי דודתו הבין את השאלות שהפנה אליו החוקר; לשאלת החוקר אם הוא זוכר מה היה בתאונה ומה קרה לפני שנפגע, הניד התובע את ראשו לשלילה ולשאלה אם היה "על הכביש" כאשר נפגע, התובע הניד את ראשו לחיוב.

בעדותו בבית המשפט (בעמ' 1-11 לפרוט') אמר התובע כי בעקבות הפגיעה בתאונה איבד את ההכרה למספר חודשים (לדבריו עד מרץ 2006) והוא לא זוכר את נסיבות התאונה והסיבה שיצא מהרכב עובר לפגיעתו. התובע זוכר אך כי הוא היה בדרכו חזרה מיפו לכפר ג'לג'וליה. לגרסתו, נסע יחד עם ארבעת חבריו ברכב הסובארו, מג'לג'וליה ליפו, שם ביקר את חברתו והשאיר את הסובארו לשימוש חבריו. לאחר מכן, חבריו אספו אותו מבית חברתו כדי לנסוע חזרה לג'לג'וליה. הנתבע נהג ברכב הסובארו, עדלי אסביתאן ישב ליד הנהג, התובע ישב מאחורי אסביתאן ולידו בחור נוסף בשם סאמר. התובע מסר כי הוא לא זוכר מה קרה בדרך חזרה, פרט לזה שישב ברכב והנתבע נהג ברכב. התובע מסר כי שתה בקבוק בירה. התובע לא זוכר שהיתה תקלה ברכב ושהוא ירד מהרכב כדי להניח את משולש האזהרה מאחוריו. לגרסתו, כל מה שנכתב בידי עורך דינו ונאמר על ידו בבית המשפט, גבי התקלה שאירעה ברכב, יציאתו מהרכב כדי להניח משולש, הגעת הרכב לעצירה על אי התנועה והמקום שבו נפגע על ידי הרכב הפוגע, סופר לו על ידי חבריו כי הוא עצמו לא זוכר פרטים אלה.

13.       הנתבע, אלמוני, בהודעתו במשטרה מיום 3.1.06 ( נ/7), מסר כי בדרך חזרה מיפו לג'לג'וליה התובע הוא זה שנהג ברכב הסובארו בתחילת הדרך ובהמשך אמר: " שלושתם היו שיכורים אני ראיתי אותו מתנדנד מצד לצד ואחרי שפנינו ימינה מאילון החלפתי את (עוסאם) בנהיגה. הרכב התקלקל באמצע הנסיעה לפני ירקון ואני עצרתי במשולש הלבן המצוייר, (עוסאם) ירד כדי להוציא משולש ולשים מאחורי האוטו הוא שם את המשולש מאחורי הרכב ובא לשבת מצד ימין של הרכב ואז הגיע רכב ו(עוסאם) נפגע מהרכב....". לדבריו, הוא היחיד שלא היה שיכור. לשאלת החוקר מדוע התובע, שהיה לדבריו שיכור ו"מתנדנד" מצד לצד, הוא זה שירד מהרכב להניח משולש אזהרה השיב הנתבע: " אני אמרתי לו שהוא ירד כי היה קר ואני לא יודע איך לפתוח את תא המטען כי הרכב שלו". הנתבע סיפר כי רכב הסובארו היה תקין בתחילת הנסיעה ורק יותר מאוחר "לא הניע". הנתבע הכחיש כי עובר לתאונה פרץ ויכוח בינו לבין התובע וכי אז התובע רץ לכיוון הכביש ונפגע.

בהודעה שנייה מאותו יום (הודעת נהג תחת אזהרה - נ/5) חזר ומסר: " כולם ברכב היו שיכורים והנהג (עוסאמה) שנהג בהתחלה ברכב היה מסטול ואני לא רציתי שיהיה תאונה בגלל זה החלפתי אותו ונסעתי רק  100 מטר ונתקע האוטו".